NdFeB יכול לינוק פי 600 ממשקלו? לא ממש צודק

ביישום מגנטים, השטף המגנטי או צפיפות השטף הוא מדד חשוב למדידת ביצועיהם (במיוחד במנועים), אך בתחומי יישום מסוימים, כגון מיון מגנטי, דיג וכו', השטף המגנטי אינו מדד יעיל להפרדה או אפקט ספיחה, שאיבה מגנטית היא מדד יעיל יותר.

יניקה מגנטית מתייחסת למשקל של חומר פרומגנטי שיכול להיספג במגנט, המושפע במשותף מהביצועים, הצורה, הגודל ומרחק הספיגה של המגנט. אין נוסחה מתמטית לחישוב היניקה של מגנט, אך אנו יכולים למדוד את ערך היניקה המגנטית באמצעות מכשיר מדידת היניקה המגנטית (בדרך כלל מודדים את המשיכה המגנטית ואז ממירים אותו למשקל), כפי שמוצג באיור למטה. כוח היניקה של מגנט פוחת ככל שהמרחק מהעצם הנספג גדל.

1. היחס בין המשקל שמגנטים בצורות וגדלים שונים יכולים להרים למשקל שלהם משתנה מאוד, חלקם פחות מפי 200, חלקם יותר מפי 500, וחלקם יותר מפי 3000. לכן, 600 הפעמים שנכתבו באינטרנט אינן נכונות לחלוטין

2.ככל שגובה גליל או עוגה עגולה באותו קוטר גבוה יותר, כך ניתן לשאוב משקל גדול יותר והשאיבה היא בעצם פרופורציונלית לגובה

3. עבור גליל או עוגה עגולה באותו גובה (תא כחול), ככל שהקוטר גדול יותר, ניתן לשאוב את המשקל גדול יותר וכוח השאיבה הוא פרופורציונלי בעצם לקוטר

4. לעוגה גלילית או עגולה (תא צהוב) באותו נפח ומשקל יש קטרים ​​וגבהים שונים, והמשקל שהיא יכולה לספוג משתנה מאוד. בדרך כלל, ככל שכיוון הכיוון של המגנט ארוך יותר, כוח היניקה גדול יותר

5.מגנטים באותו נפח אינם בהכרח בעלי אותו כוח יניקה, אשר עשוי להשתנות מאוד בהתאם לצורות שלהם; גם ההיפך נכון. למגנטים שקולטים את אותו משקל של חומר פרומגנטי עשויים להיות צורות, גדלים ומשקלים שונים

לא משנה מה הצורה, אורך הכיוון הוא הקובע החשוב ביותר לשאיבה.